הדס, תהליך השראת הנקה 2020
בימים האחרונים, אני נאלצת להודות עם עצמי שגם אם ארצה וגם אם לא, ההנקות המעטות שעוד הנקתי הולכות ופוחתות, החלב מתמעט, ואנחנו לאט לאט נפרדים מההנקה אחרי 7 חודשים לא קלים. בעודי מניקה הנקות אחרונות של אושר, הנקות של פינוק בעיקר לפני שנת צהריים או באמצע הלילה להרגעה, אני נזכרת איך לפני 7 וחצי חודשים כל זה היה נראה כמו מדע בדיוני.
סיפורי הנקה
2019 נועה, תהליך השראת הנקה
מספר חודשים לאחר לידת בני הבכור התבשרתי שלא אוכל לשאת הריון נוסף, ושאם ארצה ילד נוסף זה יהיה בתהליך פונדקאות. בנוסף לשלל המשמעויות הלא נעימות של פונדקאות, כאב לי שלא אוכל להניק את ילדי הבא. למרבה השמחה, במהלך ההריון של הפונדקאית, התגלגלה לאוזני השמועה שניתן לייצר חלב אם גם ללא הריון, ואפילו ללא שימוש בתרופות. יצרתי קשר עם אריאלה, שנרתמה בהתלהבות להרפתקאה, ובנינו תכנית עבודה שכללה בעיקר שאיבות רבות בטרם הלידה. למרבה השמחה, טיפות חלב ראשונות התחילו להופיע די מהר, וכשהילדון נולד הנקתי אותו מהרגע הראשון. זו לא היתה הנקה מלאה, ונעזרתי רבות בצינוריות הנקה, אבל ינקנו בכיף חצי שנה.
אריאלה ליוותה אותי לכל אורך הדרך, עקבה בדריכות והתרגשות אחרי כל טיפת חלב, הנחתה, תמכה ועודדה.
אשמח לתת השראה להשראת הנקה לכל מי שמעוניינת, ניתן לקבל את הפרטים שלי מאריאלה
מעיין, אמא לשניים מהרצליה 2022
עכשיו כשההנקה הסתדרה רציתי להגיד לך המון המון תודה מכל הלב. הגעתי אלייך אחרי נסיון לא מבוטל עם 2 ילדים ואחרי שבוע לא פשוט מבחינה פיזית ונפשית, גם הייתי פצועה וכאובה נורא וגם נפשית ירד לי כל הביטחון שהיה לי לפני כן לגבי הגוף שלי והיכולת להניק , אפילו שעל פניו ״ידעתי״ איך מניקים, הצלחת לעזור לי ולתת לי טיפים ששווים זהב.
עצם זה שאמרת לי לסמוך על התינוקת ולתת לה הזדמנות גרמה לכל הנקה להפוך למשימה משותפת של שתינו , ולא רק שלי מה שהפך את ההנקה ליותר נעימה ורגועה ומשם הדרך להחלמת הפצעים והכאב היתה סלולה באהבה וביטחון.
אז שוב המון תודה על העזרה שאת מעניקה בצורה כל כך רגועה, שלווה ומקצועית. את מהממת ואלופה. תודה
לילך, אמא לירדן כפ"ס 2018
הגעתי לאריאלה עם ירדן. תינוק עם ריפלוקס, גזים ואי שקט תמידי. אמנם הצלחתי להניק ללא קושי וירדן היה מקצוען אמיתי, אבל לאחר ההנקה הגיע הריפלוקס ולאחר הריפלוקס הגיעו הגזים ואז הגיעה השעה להניק שוב... מתיש ומתסכל. המפגשים אצל אריאלה איפשרו לי לפרוק את התסכול, לשתף ולקבל עצות מהבנות המקסימות וכמובן שמאריאלה. למדתי להכיל את הצרכים של ירדן, למדתי להניק באופן שיקל עליו וגם התנסות בתנועה שמאוד עזרה ועוזרת עד היום. היום ירדן בן ארבעה חודשים, הנקה מלאה, הריפלוקס קיים אבל בשליטה, נינוח וחייכן. תודה אריאלה ותודה גם לבנות שפגשתי ותרמו מחוויותיהן ונסיונן.
רותם, אמא לשלושה , על הנקה פצעים ועוד אחים בבית, כפ"ס 2018
נתחיל מהסוף... אני מניקה ילד שלישי, בן 8 חודשים, אחרי שבשתיים הראשונות סבלתי מהרבה סיבוכים אפשרי ( קושי בחיבור, פצעים קשיי ריפוי, דלקות חוזרות) ובכל אחת מהן בחרתי להפסיק בשלב מוקדם ( חודש וחצי ושלושה חודשים), בחירה שהייתה מלווה בהרבה מאד כאב.
הפעם הגעתי מוכנה יותר ובעזרתך גם הקשיים הצפויים היו בהירים יותר והפתרונות עלו עוד לפני הלידה.
הפעם "זכיתי" בפצעים קשים אבל עם הטיפול שהדרכת אותי אליו , הם לא כאבו ובגיל 3 חודשים הנקתי לראשונה ללא פצעים כלל.
ההתחלה הייתה מאתגרת מאד, הרבה שעות על הציצי, הנקות ארוכות על אף שהיו יעילות עם חיבור טוב, ועוד שתיים קטנות לטפל בהן... עד גיל חודשיים היה מאד אינטנסיבי, ואז השתפר ממש ביום אחד. גם כמות ההנקות ירדה וגם משך ההנקות. אחרי גיל 4 חודשים ההנקות התקצרו עוד יותר.
היום כשהוא אוכל גם מוצקים ולפעמים מפצה ורוצה לינוק יותר בלילה אני נהנית גם מזה...
גל, אמא לאורי, מהנקה לשאיבות תל אביב 2017
אוֹרי שלי נולד בשבוע 39.5 במשקל 2.865 אחרי הריון תקין ולידה טבעית ארוכה שבה היה תקוע בתעלת הלידה ויצא במנח עורף. מהרגע שנולד היה רק רק עלינו באפס הפרדה . היה לי תמיד ברור שאניק, ואניק למרחקים. בחדר לידה אורי התחבר והצליח לינוק אך ככל שהתקדמו הימים היה לי ברור שמשהו שם לא בדיוק כמו שצריך, האחיות והמדריכות הנקה בבית חולים לא בדיוק עזרו וככה קרה שפגשנו את אריאלה או כמו שאחותי קוראת לה, דודה אריאלה. וכמו בכל מאות המפגשים שלנו אחר כך, עצם הנוכחות שלה והשיחה איתה כבר הקלו עלי ועזרו לי להרגע ולהתארגן מחדש. ניסינו תנוחה שונה והחיבור קצת השתפר, אחרי יומיים שכל פטמותיי פצועות נפגשנו שוב במלונית של איכילוב והחלטנו על פטמת סיליקון. בהמשך היו חודשיים מאוד קשים, לי היה המון חלב, ואוֹרי היה תינוק קטן, שהתקשה לינוק והיה נחנק כל הנקה כך שכל דקה היה צריך לעצור, לסחוט חלב, להרים אותו לגרעפס.
ספיר אמא לשילה בן 3.5 חודשים, שביתת הנקה
רציתי לשתף בסיפור הנקה שלי, בשביל לחזק את המניקות שמרגישות לפעמים קצת קושי. הנקתי את הבן שלי הנקה מלאה עד גיל 3 חודשים, היה לי המון חלב ששאבתי מעבר להנקה שלו. באחת היציאות הראשונות שלי ושל בעלי מהבית, ללא התינוק, שברתי את הרגל (לבנה נזרקה עלינו מגשר וולפסון) נסענו ישר לבית חולים ובערב שלחתי את בעלי להביא את המשאבה... בבית החולים גילו 2 שברים ודלקת ריאות .בזמן האשפוז והמתנה לניתוח, שאבתי כי רציתי לחזור להניק על אף שנדרשתי לזרוק את החלב בשל התרופות שקיבלתי. המשפחה שלי דאגה לשילה והאכילה מבקבוק תומך הנקה מהחלב השאוב שהיה במקפיא ואחרי שבוע הוסיפו תמל כי נגמר החלב הקפוא. אחרי שבועיים וחצי השתחררתי מהבית חולים ישר לבית אמי, וניסיתי לחזור להניק אבל שילה לא היה מוכן לאכול מהציצי ולא לראות ציצי. צרח ברגע שהצעתי לו לינוק, והעדיף את הבקבוק. כמובן שגם אני בכיתי כי מיילא התאונה אבל גם ההנקה?? עד שהתחלתי לאהוב
טלי אביב, אמא לגאיה, יולי 2016
ביולי האחרון נולדה לנו תינוקת מדהימה בלידה רגילה, דקות לאחר הלידה הסתבר כי אני חייבת להכנס לחדר ניתוח עקב דימום בלתי פוסק...וכך מצאתי את עצמי חמישה ימים בטיפול נמרץ ללא כל אפשרות לפגוש את ילדתי. כנפגשנו גאיה ואני הסתבר לי כי כל התוכניות שלי להניק התרחקו וכרגע בלתי אפשריות למימוש, גאיה התרגלה לבקבוק בתינוקיה ומסרבת לקחת פיטמה. כל ניסיונותי לחבר אותה נכשלו, יועצות הנקה בבית החולים (היינו מאושפזות 12 יום) ניסו גם הן לעזור אך כל הניסיונות נכשלו והשאירו אותי ואת גאיה מתוסכלות ועם דמעות בעיניים. וכך פגשנו את אריאלה... ביקשתי את אריאלה אם תוכל להגיע לבית החולים והיא כמובן נענתה בחיוב. שעתיים שלמות בנינו עם אריאלה תוכנית מעשית ואסטרטגית שתגרום לגאיה לרצות פיטמה. יחד חשבנו לנכון כי עדיף להמתין עד שאשתחרר הביתה ואז נתחיל את התהליך על מנת לתת לגאיה קצת זמן לשכוח שגרמנו לה לבכות בכל האכלה עם ציצי שהיא לא רצתה. לאחר חזרתנו הביתה גאיה עדיין היתה בשלה. ואז אריאלה הגיעה שוב לסייע, עם משקל
הדר שזיפי, אמא לאריאל, תל אביב 2016
אמנם קצת באיחור, אבל הייתי חייבת לכתוב לך מכתב תודה והייתי רוצה דווקא להפנות אותו לכל מי שמתלבטת לגבי יועצת הנקה:
חייבת לספר לכן איך זכיתי להכיר את אריאלה; את אריאלה הכרתי בסופש קשה במיוחד. זה היה הסופש הראשון מאז שחזרנו עם תינוקת קטנה מבית החולים והילדה פשוט סרבה לינוק! הייתי אובדת עצות וכתבתי סטטוס מיואש בפייסבוק בקבוצת יולדות. אריאלה ענתה לי, שוחחנו טלפונית והגיעה אלי בלי היסוס. היא הגיעה בשלב שהייתי שבר כלי. מרוסקת טוטאלית מהבכי הבלתי פוסק שלה, הבכי שלי וחוסר שעות שינה...מאותו רגע כבר משהו נרגע, עצם הנוכחות שלה כבר הרגיעה את כל האוירה והרגשתי שאני בידיים טובות , אריאלה ישר עלתה על הבעיה והציעה לי פתרונות. השורה התחתונה היא שבאותו היום הקטנה חזרה לינוק ואני חזרתי לנשום ואפילו חייכתי... זה לא מסתכם רק בזה. הדבר הכי חשוב בכל הסיפור זה
שאריאלה לא הפסיקה להתעניין בקטנה ובי ולשאול איך הולך. העניין הכי בעייתי עם יעוץ הנקה שהקשיים ממשיכים להגיע גם אחרי שהיועצת הולכת ואריאלה פשוט היתה שם בשבילי. זמינה,מקשיבה ומיעצת. בזכותה לא נשברתי ואני חייבת לה לגמרי את ההנקה שלי. המשכנו לדבר ואני הגעתי מדי פעם למפגשים המעולים שהיא מקיימת בקליניקה שלה שתרמו לי המון. גם לידע וגם למצב רוח. כבר שנה שאני ואריאל בהנקה מלאה ואני יודעת שהיה לי מזל גדול להתקל באישה מדהימה, מקצועית ואכפתית שניה לפני שנשברתי. תודה אריאלה המקסימה! כ״כ שמחה שהכרנו! אני מאחלת לעוד המון מניקות מתחילות להכיר אותך וללמוד ממך!
עוד כשהייתי בהריון ידעתי שאני רוצה להניק. ידעתי שהדבר הכי טוב שאני יכולה לתת לתינוק שלי זה את החלב שלי . וכמו שתיכננתי לידה פעילה וטבעית כך דימיינתי לעצמי איך בני יוצא לאוויר העולם,המיילדת מניחה אותו עליי והוא מתחיל לינוק באושר .
תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
ילדתי בשבוע 39+3 פלא, בני ,הגיח לאוויר העולם לאחר 23 שעות ארוכות וקשות בחדר לידה. הוא נולד בלידה מכשירנית ( ואקום ) והפסטורליה שקיוותי לה התנפצה באחת כאשר נאלצנו להתאשפז בשל חשש לזיהום. וכך ב-24 שעות הראשונות לחייו פלא שהה באינקובטור בנפרד ממני ולא ינק .
למחרת היום בעודי מנסה לעבד את חווית הלידה הקשה,נפגשתי עם יועצת הנקה שעברה במחלקה. היא ניסתה ללמד אותי איך לסחוט את השד ולהוציא קולסטרום - משימה שהסתברה כבלתי אפשרית עבורי אך אפשרית לבן זוגי שעשה עבודה מצוינת והצליח להוציא את הקולסטרום למזרק קטן ולתת אותו לפלא הקטן. כך עשינו מספר פעמים. כנראה שטיפות הזהב הנ"ל עשו את העבודה ופלא התאושש והוצא מהאינקובטור ועבר לחדר המחלימים בפגיה.
2016 אפרת שוורץ, אמא לפלא, לידת וואקום, תל אביב
אלינה, אמא לקורן, ילד ראשון, כך התאהבנו אחד בשנייה
קורן נולד עם צהבת בשבוע 37 במשקל 3150. בבית חולים אמרו לי שהוא נצמד ויהיה בסדר. הילד היה יונק ממש טיפה ונרדם. מתוך חוסר ניסיון חשבתי שככה צריך להיות. בבית חולים לא הזהירו אותי שתינוקות עם צהבת ישנוניים, חלשים ולא יונקים מספיק. כתוצאה מזה קורן התייבש והצהבת עלתה ל16.אישפזו אותנו ואסרו עלי להניק! אמרו לי רק לשאוב ולתת בבקבוק. ככה שחררו אותנו. חודש ראשון לחייו בקושי היה לי זמן להחזיק אותו! כל היום רק מחוברת למשאבה ונלחמת לשאוב לארוחה הבאה. הבנתי והרגשתי שזאת לא הדרך! הילד בחודש הראשון הכיר רק בקבוק. עד שהגעתי לאריאלה המדהימה. עוד בשיחת טלפון ראשונה אמרה לי "הכל יהיה בסדר". הגעתי אבודה, כואבת מהשאיבות וסחוטה נפשית. אריאלה איבחנה את קורן, אותי, בנתה תוכנית מפורטת, שקלה אותו, לימדה אותי "הנקה אפקטיבית", סחיטות, שאיבות, תנוחות…בעיקר נתנה לי המון חיזוק, המון תקווה ורוגע. יצאנו ממנה מחוזקים וחדורי מוטיבציה להניק
ימית, אמא לאושר, ליווי עד לייבוש חלב, נתניה 2015
(כותבת את הסיפור של ימית בשמה, ובאישורה)
ימית, אמא לילד ראשון, צלצלה אלי שלושה ימים לאחר הלידה, כבר הספיקה להגיע הביתה וסיפרה שההנקה לא מסתדרת, ויש כאבים. עוד באותו היום הגעתי אליה , פגשתי אמא מקסימה, נחושה בדעתה לעשות כל שניתן ותינוק מעט צהוב (השתחרר עם צהבת) שעובד לא באפקטיביות רבה על השד. לאחר שעבדנו על הטכניקה וימית קיבלה תוכנית ברורה שתביא לירידה בצהבת וגם תסלול דרך להנקה, יצאנו לדרך. הדרך לא היתה פשוטה, לאחר כשבוע ימית הגיעה אלי לקליניקה עם בן זוגה המקסים, במחשבה שאנחנו משנים כיוון, ומייבשים את החלב. לאחר הפגישה, ולאור התמיכה הרבה שקיבלה, החלטנו שמשנים קצת את התוכנית בכדי שאושר יקבל את החלב הטוב של ימית ונראה לאן ילכו הדברים. בכל רגע, ימית ידעה שאם תרצה לייבש, אני איתה, מסייעת לה לעשות זאת בדרך הטובה והבריאה ביותר עבורה. וכך, אושר הקטן הרוויח עוד כמה ימים של חלב אם.
בסופו של דבר, לאור שיקולים אישיים של ימית, ועל אף הרצון וההשקעה הרבה שלה, החליטה שמייבשים. תהליך הייבוש, דרש גם הוא זמן, השקעה וליווי, בכדי שייעשה באופן הכי נכון ובריא לגופה. וכך היה, לאחר מספר ימים, של עבודה של ימית וליווי צמוד, התייבש החלב באופן יחסית מהיר ונעים.
שמחתי על המפגש עם ימית, על הכנות והנכונות שלה ללכת אתי ומצד שני גם לדעת להגיד לא, וחשוב לי להגיד, שכחלק מעבודתי, אני מסתכלת על כל התמונה, על טובת האם, התינוק, והקשר ביניהם, וכמובן מדגישה את חשיבות ההנקה, ולא בכל מחיר.
תודה ימית על ההזדמנות להכירך וללוותך.
אילנית, אמא ללירוי, בן בכור 2015
שלום קוראים לי אילנית בת 29 אמא ללירוי בן חודשיים. דרכי הצטלבה עם אריאלה לפני כחודשיים שהגעתי הביתה עם האוצר הפרטי שלי. כבר בבית החולים הסבירו לי "שיש לי ילד מבולבל כי תינוקיה האכילו מבקבוק והנסיך התרגל לפטמה". לי לא היה אכפת ידעתי שאני רוצה להניק ניסיתי בכל זאת בכל האכלה להניק. מאחר והיה עומס בבית החולים, לא הצלחתי לקבל את הדרכה הנחוצה לי ומצאתי את עצמי כל האכלה נשברת ונותנת בקבוק כי הקטנציק בוכה לא מבין מה אני לא נותנת לו את הפטמה שכל כך התרגל אליה. אז שאבתי כי ידעתי שההתחלה זה הכי שוב רציתי שיקבל את הקולסטרום. אמרתי אני אגיע הביתה ובנחת אמשיך לנסות וכך היה. אמא יעצה, הגיסה עזרה אבל הילד מבולבל לא לוקח ציצי. כולם מסביב כבר הציעו לוותר ולא נורא ולי ילד הבא אבל אין אני לא מוותרת! נכנסתי לקבוצת לה לצ'ה וביקשתי מהבנות המלצה על יועצת נקה יותר מ-3 בנות המליצו על אריאלה זה היה נראה לי מספק ישר התקשרתי אליה (היה כבר שבע בערב). הסברתי לה בכמה מילים את הבעיה ולהפתעתי אמרה אני מגיעה הביתה מתארגנת יוצאת אלייך. כל כך שמחתי וקיוויתי שתצליח לעזור. היא הגיעה אלי אחרי כשעה כשבחוץ סופה טורפת והשאר היסטוריה. אריאלה הראתה לי מספר תנוחות נוחות להניק, הצליחה לחבר את נסיך שד, גילתה לי שיש פטמות סיליקון, הסבירה על התהליך והכי חשוב זרמה איתי ועם הרצונות לי. היום חודשיים אחרי אנחנו בהנקה מלאה כבר לא צריכים את פטמות הסיליקון כי הנסיך מתחבר לבד ואין מאושרת ממני. תודה אריאלה על שעשית בשביל לירוי ובשבילי
יעל, אמא לשניים, מבקבוקים להנקה, שער אפרים 2015
פניתי לאריאלה כשביתי, עלמה, הייתה בת 3 שבועות, לאחר שהיא סירבה לינוק באופן קבוע, ובעצם עשתה טובה פעם – פעמיים בשבוע. ייתכן שמאחר וחשפתי אותה לבקבוק כבר בבית החולים (הייתה לי סתימה באחד הצדדים ונאלצתי לשאוב...), היא התלהבה מהקלות שבאכילה מבקבוק. אריאלה "בחנה" אותנו מכל הכיוונים והבינה שהבעיה היא כנראה בסרבנותה ועקשנותה של הקטנטנה. בסופו של דבר, אריאלה המליצה על "האכלת אצבע" – בתיאור קצר: הכנסת האצבע שלי אל פיה של הקטנטנה, תוך הצמדת צינורית דקה, אשר הקצה השני שלה, טבול בבקבוק עם חלב שאוב. כך הקטנטנה נאלצת לשאוב את החלב מהצינורית (במקום הזרמה שלו אל תוך פיה, כפי שקורה בהאכלה מבקבוק), ובעצם מדמה את תהליך היניקה. הקטנטנה מייד יצרה ואקום על האצבע ושאבה יפה את החלב. כך התחילה לה שיגרה של שאיבה בכל 3 שעות והאכלה באמצעות הצינורית והאצבע. הקטנטנה אכלה יפה ואחת לכמה ימים ניסיתי להניק אותה, אך לשווא.
אריאלה אמרה לי שהתהליך יכול לקחת כמה שבועות, ואני הייתי נחושה להצליח, כי לא הסכמתי לוותר על ההנקה, אך ככל שחלף הזמן והיא המשיכה בסירובה לינוק, אני הפכתי סקפטית יותר ויותר.
תוך כדי גם ניסינו המלצות נוספות של אריאלה, כגון "עור אל עור" ומקלחות משותפות, דבר שהשיג הצלחות מעטות בלבד.
כעבור חודש וחצי, לאחר שראיתי שהתהליך גובה מאיתנו מחיר משפחתי יקר (הוא גזל המון זמן !!!), החלטתי שאני מוותרת על הנקה וחוזרת להאכלה מבקבוק.
כאשר ניסיתי להאכיל את הקטנטנה מבקבוק, היא סירבה ופצחה בצווחות אימים. החלטתי לנסות להניק אותה, מתוך מחשבה שעכשיו, ההנקה תיתפס בעיניה "כרע במיעוטו", וראה זה פלא, הקטנטנה ינקה בשקיקה !!!
ואני כמובן עם דמעות של התרגשות בעיניים...
הקטנטנה לא ינקה באופן מלא וזגזגנו בין האכלה מבקבוק להנקה, תוך שילוב של מקלחות משותפות ועור אל עור שהפעם תרמו מאוד להצלחת ההנקה, עד שבחלוף שלושה ימים, עברנו להנקה מלאה !!!
עלמה היום כבר בת חצי שנה ועד כניסתה למעון ינקה באופן מלא, בהצלחה ובהנאה מרובה !!!
גם היום, היא אוכלת במעון חלב שאוב וכבר התחילה עם מוצקים, אך מרגע שאני אוספת אותה מהמעון ועד שאני נפרדת ממנה בבוקר, היא יונקת באופן מלא. חשוב לי לציין את המסירות שבה אריאלה ליוותה את התהליך, בשיחות ובהתכתבויות לאורך כל הדרך, תוך מתן טיפים ועצות שונות להצלחת התהליך. אין ספק שבזכות ההדרכה והליווי הצמודים של אריאלה, עלמה ואני הרווחנו הנקה כיפית ומועילה ומחברת ובעלי הרוויח הרבה שעות שינה רציפות (:
ממליצה בחום על אריאלה כיועצת הנקה וחשוב לי להראות ששוב הוכח ששילוב של רצון, נחישות והתמדה – משתלמים !!!
עינת, אמא לשניים, פתח תקווה 2015
3 שבועות אחרי הלידה, כשהקטנטנה על הנקה מלאה, החלו הבעיות. היא היתה מתחברת בתאבון לשד, ואחרי כמה שניות, כשהחלב החל לזרום, היתה מתנתקת בבכי, בכעס ובתסכול. בהתחלה חשבתי שזה משהו חולף: אולי עייפות? אולי משהו שאכלתי? אולי מצב רוח? אולי אין לי מספיק חלב? משלא חל שיפור לאחר כמה ימים, פניתי לרופא. שללנו פטריה בלשון אחרי שבוע של טיפול, אישרנו לשון קשורה מעט, שלדברי רופא מומחה התרתה לא בהכרח תפתור את בעיית ההנקה. משם פניתי לאריאלה. אחרי ייאוש ותסכול של 3 שבועות, אריאלה הגיעה לביתי עוד באותו הערב. אבחנה את הבעיה בצורה מקצועית ומהירה. נתנה לי כלים להבין מה עובר על הקטנטונת וציידה אותי בדרכים להתמודדות: לימדה אותי את תנוחת ההנקה האינסטינקטיבית, המליצה על משאבה אפקטיבית יותר, ובנתה עבורי תכנית הנקה אשר תתמוך בשאיפה שלי להגיע להנקה מלאה. מרגע שהייתי מודעת לבעיה, כל הגישה שלי השתנתה, והצלחתי להבין טוב יותר את התגובות של הקטנטנה וכמובן להתאים את עצמי בצורה נכונה. פעלתי על פי ההמלצות של אריאלה על מנת להניק ולהזין בחלב אם, אך גם בכדי להפוך את ההנקה לחוויה מהנה ומקרבת. כיום, לאחר כחודש וחצי, אנחנו על הנקה מלאה! בשבוע האחרון אני אפילו מצליחה לייצר מלאי ומקפיאה! אני חושבת שללא הייעוץ וההכוונה של אריאלה לא הייתי יכולה להמשיך בהנקה מאחר וללא מודעות לבעיה ולפתרון אפשרי היינו שתינו מתוסכלות מאוד וככל הנראה משק החלב שלי היה נפגע בצורה שלא מאפשרת הזנה אפקטיבית. לאורך כל התקופה המשיכה אריאלה להיות איתי בקשר ובמעקב ולתת עיצות בהתאם להתקדמות ולקשיים שהיו בדרך, תוך שהיא שמה דגש אחר העליה התקינה במשקל. תודה אריאלה על העיצות והתובנות, הזמינות וההקשבה הלא שיפוטית לצרכים, לרצונות ולקשיים שלי. בזכות כל אלה שתינו, אני והקטנטונת, מאושרות ושמחות וחוות תהליך מעצים ומקרב, החשוב לי כל כך בתפישת האימהות. תודה!
מורן, אמא לילדה שנייה, כפ"ס 2014
אני פגשתי את אריאלה ״דקה״ לפני הלידה (לידה שנייה).שמרתי את כרטיס הביקור בארנק... לכל מקרה. אחרי שבילדה הראשונה ויתרתי על הנקה כי פשוט לא קיבלתי ייעוץ נכון והכוונה הפעם החלטתי שאני לא מוותרת על הנקה בלי מלחמה:-).אחרי שנפצעתי דממתי והתפתחה דלקת הבנתי שאני צריכה יועצת טובה ושלפתי (ב01:00 בלילה) את הכרטיס מהארנק ושלחתי הודעה דחופה לאריאלה. אריאלה ענתה במקום והתייצבה אצלי בבוקר למחרת עם תיק מלא הפתעות, ריפוי הדלקת ללא אנטיביוטיקה וייעוץ שהציל לי את ההנקה!!!!! בימים אלו אני משתתפת בסדנא שאריאלה מובילה יחד עם דגנית לויתן שמטפלת לנו בגוף הכואב לאחר הלידה וזאת מתנת הלידה הכי טובה שיכולתי לתת לעצמי.מומלץ ביותר!!!!!!
מורן, אמא לילד ראשון, נולד במשקל נמוך, רעננה 2015
בס"ד
לפני 7 חודשים ילדתי בשעה טובה ומוצלחת ילד ראשון- בן מתוק במשקל 2.200. הלידה הייתה טבעית לחלוטין, אך בבית החולים אמרו לי שבגלל הגודל של התינוק צריך לתת לתינוק בעיקר תחליפי חלב או חלב אם שאוב, ובכל ארוחה כמה דקות הנקה מכל צד רק בשביל הקשר עם האם. מאוד רציתי להניק, אך בתור אם טרייה לא העזתי להתווכח ונתתי את התחליפים. אני מאוד מאמינה באורח חיים טבעי, ואני בעצמי טבעונית כך שמצאתי את עצמי בוכה תוך כדי האכלת בני (לשאוב לא הצלחתי ומיזה הגעתי למסקנה מוטעית שאין לי חלב). אמי שראתה את המצוקה הזמינה את אריאלה אלינו הביתה, ומאז המציאות השתנתה לחלוטין. אריאלה פסקה שיש לי מספיק חלב, ושאין צורך להשתמש בתחליפי חלב. דבריה היו בשבילי גאולה של ממש. בנוסף היא לימדה אותי תנוחות של הנקה, והראתה לי איך לעזור לבני להיות יעיל יותר ביניקה. העלייה במשקל הייתה מדהימה. בין 250-300 גרם בשבוע בחודשיים הראשונים. לא היה קל, לפעמים נשברתי ונתתי תחליף חלב, אך בעזרת ליוויה הצמוד של אריאלה שהתעניינה כל הזמן, חיזקה ותמכה הגענו למצב שהיום הבן שלי בגיל 7 חודשים על הנקה כמעט מליאה, עולה יפה במשקל והוא הילד הכי שמח ומתוק שתראו בסביבה. תודה לאריאלה שהייתה שליחה נאמנה, והראתה לי שאפשר גם כשכל מי שמסביבי אמר לי שאי אפשר.
תודה על הכל אריאלה, יהי רצון שתזכי להמשיך בשליחותך מתוך שמחה ואהבה לכל אמא באשר היא. מורן
גלית, אמא לתמר, ילדה שנייה, 2014
אריאלה היקרה, כבר כמה ימים עוברת לי המחשבה לכתוב לך כאן.... לא מוצאת את הזמן והכוחות עדיין. היות וכבר בוער לי כן לכתוב דבר, רציתי להודות לך שוב ולספר לבנות נוספות על מפגש המוצלח והמדהים אצלי עם תמר!!!! בדקות הראשונות כבר היה חיבור:) ללא היכרות ביננו הרגשתי שאנחנו מכירות כבר שנים. תודה על המקצועיות, הרוגע, הגמישות ותחושת הביטחון שהקרנת סביבך!!!!
ועוד אציין שאת המפגש ההדרכה להנקה זכיתי בהגרלה במפגש נשים בעלות עסק בכפר סבא ( בגאולה) ושהיית עימי בקשר רציף ודאגת שאזכה אנצל את הזכייה ( לא מובן מאליו).
נשיקות וחיבוק, גלית.
אפרת, הכנה אישית להנקה, לקראת לידה ראשונה, 2014
אריאלה היקרה,
אני רוצה להודות לך על ההכנה להנקה שעברתי אצלך!
מעבר לזה שהרגשתי מאוד נעים ונוח בחברתך לשאול ולחקור, הרגשתי כאילו היית שם רק בשבילי.
אני חושבת שזה כל כך חשוב לעשות את הההכנה הזו טרום לידה כי ענית לי על כל כך הרבה שאלות שהיו לי,
המידע שנתת לי עזר לי להבין איך אני רוצה ללדת ומה לעשות אחרי, ואיך להימנע מלעשות טעויות שאחר כך לא יאפשרו לי להניק כמו שהייתי רוצה.
אני מרגישה שיצאתי עם הרבה כלים וידע שמאפשרים לי להיות רגועה ובטוחה יותר לקראת הלידה.
יערה, אמא לשניים, תינוק בן 4 ימים, כפ"ס 2014
את אריאלה פגשתי במקרה בגן השעשועים בשכונה בסוף ההריון השני שלי והיא הציעה לי להגיע להרצאה שהיא עורכת בעניין הנקה. למרות שבהריון הראשון לא הצלחתי בשום אופן להניק עם עזרה של יועצות הנקה למיניהן ונסיונות אינסופיים ומאכזבים, עדיין היה לי רצון ושביב תקווה שאוכל להניק הפעם והלכתי להרצאה שהייתה מעניינת ונעימה.
אחרי הלידה הסתייעתי ביועצות ההנקה של בית החולים ויצאתי הביתה עם הבן שלי, עידו, כשאני לא בטוחה האם הוא ניזון כמו שצריך ואחרי כמה ימים מתישים בבית של חוסר בטחון ותינוק לא רגוע החלטתי להתקשר לאריאלה לבקש עזרה כצעד אחרון לפני וויתור לטובת תחליפי חלב. אריאלה לא היססה והזמינה אותי אליה הביתה (!) אחרי שעת האיסוף מהגן ומבית הספר כשהילדים שלה בבית בגלל שהבינה שאולי עידו לא מקבל מספיק מזון וזה היה לה חשוב, וישבה איתי במלוא הסבלנות ובדקה ושאלה והתעניינה והציעה הצעות ונתנה לי עזרים בהם השתמשתי גם בבית אחרי. בשבועות אחרי הפגישה שלנו אריאלה דאגה להתעדכן טלפונית ובהודעות לגבי ההתקדמות בהנקה, העליה במשקל של עידו והתחושה הכללית, והציעה את עזרתה בכל עניין בהמשך.
בשורה התחתונה עידו ניזון מהנקה מלאה במשך שלושה חודשים ושילוב של הנקה ומטרנה עוד חודשיים אחרי. הצלחתי להעניק לעידו חלב אם רק בזכות אריאלה, שכן את הבת הבכורה שלי האכלתי במטרנה מההתחלה וזה היה האזור המוכר והידוע והייתי מוכנה לחזור לשם ברגע בלי ההדרכה והאכפתיות שקיבלתי.
למרות שלצערי אני לא מהנשים שיכולות להגיד שההנקה נתנה לי הנאה רבה ויצרה קשר חזק יותר עם התינוק מאשר האכלה בבקבוק, אני כן רואה ערך מוסף רב בהנקה מהרבה בחינות ואני ממליצה לנסות ולהניק ובהחלט ממליצה להעזר.
אריאלה – תודה!!!
יערה גורל.
מיטל יפה, לידה ראשונה, רעננה 2014
השתחררתי מבית החולים ביום ראשון בבוקר. התחושה היתה טובה והתינוקת מתוקה מתוקה
באותו הלילה קמתי והנקתי כפי שהורו לי בבית החולים.
אך יום אחר כך חל מהפך קטן. יום שלם המתוקה צרחה וצרחה ובשום פנים ואופן לא הסכימה לאכול. הרגשתי תחושה של חוסר אונים מוחלטת. כשהגיע הערב אחרי שעות ארוכות ומתישות של נסיונות לא מוצלחים להאכיל את הקטנה התקשרתי לאריאלה. בשעה 21:30 בערב אריאלה הגיעה. השרתה אוירה של רוגע מוחלט וחיוכים. הפלא ופלא, תוך רבע שעה הקטנטונת כבר אכלה.
גם לאחר הפגישה המשיכה אריאלה ללוות אותי בטלפון והיתה מענה לכל שאלה שהייתי צריכה.